שבעה בדים

'שבעה בדים' – שבע אמניות דמויות מפתח בתולדות עיצוב טקסטיל בישראל
גלריה פריסקופ, תל אביב , 2022

יובל עציוני
דצמבר 2022

מחקר תרבות חומרית בוחן כיצד נוצרים חיבורים בין אנשים לסביבתם. האנתרופולוג דניאל מילר רואה בחומרים וחברה, עולמות המבנים זה את זה, כאשר ביצירת חפצים, יוצר האדם את עולמו כממשי ומכוננן את עצמו כאנושי.

תרבות טקסטיל התפתחה מראשית המעשה האנושי, כעדה להמצאה ומיומנות, חיונית להישרדות ותקשורת חברתית. סיבים ובדים נמצאים בתנועה מתמדת: מחד, כמפתח להבנת תרבות מקומית, ומאידך כמפיצים ומתווכים בין תרבויות, שותפים לתהליכים חברתיים וכלכליים.

התערוכה מבוססת על מחקר תולדות תרבות טקסטיל בישראל ובליבו גוף היצירה של שבע מעצבות ואמניות, שהתגלו כדמויות מפתח, בהתהוות שדה העיצוב, ובתוכו עיצוב בדים ופרקטיקה בחומרי טקסטיל.

זה לצד זה, מוצגים פרסומים, קטלוגים וחפצי בד, צילומים, מסמכים ותעודות, שמהווים מסד נתונים ומקורות מידע במחקר. מאלה מסתמנת התפתחות העיצוב כמקצוע, בו נוכחות רחבה לנשים מעצבות טקסטיל. אוספי הפריטים מגלים ביוגרפיה חומרית של יצירה וזהות מקצועית, ומציפים את התכנים המשותפים ליוצרות. חיבורם של כלל המקורות יחד, מציע התבוננות והבנה של הקשר בין מסגרות היצור, לבין עיצוב הבד והחפץ, כמו גם כיצד מתגלמות תמות חברתיות, בחומר וצבע, טכנולוגיה ומוצר.

בשנים של הגירה לארץ ישראל (1934-1969), עלו לארץ נשים מעצבות, בעלות הכשרה מקצועית ומטען תרבותי, בתחום האמנויות ועיצוב מוצרי טקסטיל. האמניות פעלו במסגרות שהניעו את היצירה והתהוות השדה, בראשם מוסדות הכשרה מקצועית והשכלה גבוהה בתחומי האמנויות: ארגוני הנשים שני וויצ"ו, בית הספר בצלאל, בשני גלגוליו, ומכללת שנקר, עם הקמתה בשנת 1970.

חנה ברקאי, יוליה קיינר, רות קייזר, ואריקה קלוגר עלו מאירופה לארץ ישראל כשהן בעלות השכלה גבוהה. כמהגרות, לפני הקמת המדינה, מתבססת פעילותן על הביטוס אירופאי ויצירתן נובעת גם מהבניית זהות מקצועית כמעצבות, וכסוכנות תרבות המתערות בחברה בארץ ישראל. עם הקמת המדינה, החליפו מוסדות מדינה, ביניהם גם חברת משכית, את מקומה של תעשיית טקסטיל במודל משפחתי, והניעו את שדה הטקסטיל, ליצירת טווח רחב של תוצרים, כמו עיצוב אופנה, סביבה ציבורית ומרחב ביתי.

אוולין פאוקר, ילידת אנגליה, רות צרפתי וציונה שמשי, ילידות הארץ, פעלו כמעצבות ושותפות להבניה של שפה חומרית וחזותית, בתעשיית טקסטיל רחבת טווח, שהייתה ממנועי הצמיחה של התרבות החברה והמשק הישראלי בין שנות החמישים לשנות התשעים של המאה העשרים.

בו בזמן מסתמנת ביוגרפיה מקצועית ושפה חומרית וחזותית, ייחודית, לכל אחת מהאמניות.